Episodes

פרק 16 של "מנהלים קריירה" צולל עמוק לדילמה המרכזית של דורנו: האם לעבוד במה שאנחנו אוהבים או במה שמכניס יותר כסף? נירית כהן – מומחית לעולם העבודה המשתנה – מציגה גישה מרעננת ומאתגרת לשאלה זו, ומציעה לחשוב מחדש על המושג "מספיק" ועל הגדרת הזהות המקצועית שלנו. בפרק נדבר על איך לנווט בין האתגרים הכלכליים לבין […]

שוק הסייבר משתגע, כאשר בשנה האחרונה אנחנו רואים טירוף של רכישות. חברות גדולות רוכשות חברות קטנות כחלק ממגמה של ״פלטפורמיזציה״, חברות מציעות סט של שירותים במקום מוצרים נקודתיים. התופעה הזו היא חלק מהמעבר לענן, שהתעצמה מאז הקורונה. והיא מורגשת מאוד בישראל. בחצי השנה האחרונה היו עם 14 אקזיטים בעולם בתחום הסייבר, 13 מתוכם כאן אצלנו.

האם, בעוד מספר שנים, לא גדול, מחשבים קוונטיים הולכים לגרום למהפכה נוספת בתחום המחשוב? שתאפשר לנו ליצור מחשבים בעלי כח חישוב שלא דמיינו אותו? האם המחשוב הקוונטי היא מהפכה שכדאי להתכונן אליה ואיך? היום אנחנו הולכים צעד אחורה מהשאלות הגדולות במכניקת קוונטים לפרק יותר מדעי ופחות הייטקי כדי להבין מה היא מכניקת קוונטים? באילו תחומים

פעם האקזיט היה החלום של כל סטארטאפיסט. היום כבר יש לנו הוכחות שאפשר לבנות כאן חברות משמעותיות. אז אם זו המטרה שלכם בטח תרצו לדעת מה גורם לחברות להיות מסוגלות להמשיך לצמוח בלי הפסקה ולשבור את המאה מיליון דולר בהכנסות? הייטק בפקקים היום עם שחר מרקוביץ' – שותף במקינזי, מוביל את תחום הטכנולוגיה בישראל על

האם יש הייטק באפריקה? הייטק בפקקים מבית סטארטאפ ניישן סנטרל במסע ליבשת אפריקה וסצינת החדשנות המקומית. נבין את מצב התעשייה בלאגוס, ״עמק הסיליקון של אפריקה״, ניירובי, ה״סיליקון סוואנה״ דרום אפריקה וקהיר. כל מדינה ביבשת מאוד שונה בצרכים שלה, ובזמן שמתקיימות מלחמות אזרחים פעילות בסודן ובאתיופיה, תשתיות התחבורה המשובשות והאימוץ הרחב של סמארטפונים יוצר ביקושים יחודיים.

מה עושים כשהעבודה היא לא מה שחשבתם שהיא? כשהבנתם מה מרגש אתכם ומניע אתכם לעשייה בתחום שלכם ולאחר כמה חודשים כשהאבק שקע והגדרת התפקיד של העבודה והמשימות הכרוכות בה הוגדרו – אתם מבינים שזה לא בשבילכם. האם צריך לעזוב או לנסות להתאים את המשרה עבורכם? בפרק היום נדבר על מונח שנקרא ״עיצוב משרה״ ונבין איך

חקיקה ראשונה בתחום הבינה המלאכותית. האיחוד האירופי העביר חקיקה להסדרת השימוש לבינה מלאכותית לפני חודשיים ה-"איי-איי – איי-סי-טי", הראשונה מסוגה בעולם. אם נסתכל על הפעם האחרונה שהאיחוד העביר חוקים דומים, אז היה מדובר על ה-ג'י-די-פי-אר (החוקים להגנת הפרטיות), הם אומצו ע״י כל העולם והפכו לסטנדרט. התעשייה הגיבה לרגולציה במעבר לעולם ללא קוקיז, שבו יותר קשה

האם יש דבר כזה תעשייה מסורתית בעידן של מידע ובינה מלאכותית? לפעמים יש תחושה שכשמדברים עם תעשיות מסורתיות כמו נדל"ן או ביטוח מקבלים תגובות בסגנון – "כל ההייטק הזה לא קשור אלינו". היום בהייטק בפקקים נסתכל על אחת המסורתיות שבהן – ענף הנדל"ן – וננסה להבין איך זה נראה כשמביאים לא רק טכנולוגיה אלא גם

שילוב של בינה מלאכותית יוצרת לעשיית טוב בעולם. אנחנו מדברים על בינה מלאכותית לייעול העבודה שלנו, הרבה מאיתנו משתמשים בצ׳אט ג׳יפיטי, דאלי, ג׳מיני, מידג׳רני וסוגיו בשימושים מעניינים ביצירת מוזיקה, בכתיבת תוכן, בצ׳אטבוטים של רופאים ועורכי דין, ולמעשה כמעט בכל תחום וכל מקצוע. אבל בוא נדמיין את השפעת הבינה המלאכותית היוצרת בתחום האימפאקט ועולם העמותות. כיצד

לפני ארבעה ימים סימנו 6 חודשים למלחמה, 6 חודשים שבהם עדיין 133 חטופים וחטופות בשבי האויב, חצי שנה שבהם נדרשנו כולם לגייס כוחות לתפקד בתנאי אי ודאות קיצוניים ולהמשיך בעבודה שלנו לצד המלחמה. כמדי רבעון אנחנו עושים בדיקת דופק לתעשיה שלנו. מה מצבו של ההייטק הישראלי לאחר שישה חודשי מלחמה? הנתון החשוב ביותר שמשפיע על