- באיזון שבין כוחן של ממשלות לכוחן של ענקיות הטכנולוגיה אנחנו רואים שהמטוטלת זזה לטובתן של חברות הטכנולוגיה שמעולם לא היו חזקות יותר. טכנולוגית ענן, בינה מלאכותית ופיזיקת קוונטים הופכות את הממשלות לתלויות יותר בחברות הפרטיות שמפתחות אותן. דמיינו מצב שאמזון וגוגל, זכייניות פרויקט הענן הממשלתי ״נימבוס״ מחליטות לשבות, ומאיימות על השירותים הדיגיטליים של המדינה. היום[...]
באיזון שבין כוחן של ממשלות לכוחן של ענקיות הטכנולוגיה אנחנו רואים שהמטוטלת זזה לטובתן של חברות הטכנולוגיה שמעולם לא היו חזקות יותר.
טכנולוגית ענן, בינה מלאכותית ופיזיקת קוונטים הופכות את הממשלות לתלויות יותר בחברות הפרטיות שמפתחות אותן. דמיינו מצב שאמזון וגוגל, זכייניות פרויקט הענן הממשלתי ״נימבוס״ מחליטות לשבות, ומאיימות על השירותים הדיגיטליים של המדינה.
היום בהייטק בפקקים, מבית סטארט-אפ ניישון סנטרל, אירחנו את ד"ר עמית שיניאק – חוק סייבר ומדיניות ביטחון ממכון טרומן לשלום באוניברסיטה העברית. לטענתו מה שנדמה כמו דומיננטיות של הסקטור הפרטי הוא לא מצב יוצא דופן. לדוגמא, בימי הקולוניאליזם, מגלי היבשות היו יזמים פרטיים שהיו בעלי כח עצום אל מול הממשלות.
גם לאחר מכן, חברות הסחר הבינ״ל, הנפט והתעבורה היו כולן חברות פרטיות חזקות שלאחר מכן הולאמו או הוגבלו בכוחן ע״י חוקי מונופולין. בדוגמא ליחסי הכוחות בין ממשל לסקטור העסקי מהשנים האחרונות, ניתן להסתכל על האביב הערבי שפרץ, בין היתר, באמצעות הרשתות החברתיות.
לאחר פרשיות נוספות כמו הטיית הבחירות בארה״ב המיוחסת לרוסיה ופרשת קיימברידג׳ אנליטיקה, נמצאות כיום הרשתות תחת מעקב ושליטה ממשלתית אדוקה יותר, המקשה על הפיכות משטריות. יתכן שבעקבות התפתחות הבינה המלאכותית, המאזן השתנה באופן שאינו דומה לעבר? בתכנית אנחנו נטען שכן.