- כיצד משלבים אנשים נוספים ואוכלוסיות נוספות בהייטק? והאם ניתן להדביק אנשים בג׳וק היזמות ע״י פתרון אתגרים חברתיים? יש מספר רב של עמותות, ארגונים וחברות שעוזרות לאנשים ללמוד את הכישורים הרלוונטים לתעשיית ההייטק. אם ע״י בוטקאמפים של קידוד, קורסים באנגלית, קורסים ייעודים ועוד. ואכן בזכות עניין רב בלימודי מדעי המחשב, תכניות ההשמה השונות והיחידות הטכנולוגיות בצה״ל[...]
כיצד משלבים אנשים נוספים ואוכלוסיות נוספות בהייטק? והאם ניתן להדביק אנשים בג׳וק היזמות ע״י פתרון אתגרים חברתיים?
יש מספר רב של עמותות, ארגונים וחברות שעוזרות לאנשים ללמוד את הכישורים הרלוונטים לתעשיית ההייטק. אם ע״י בוטקאמפים של קידוד, קורסים באנגלית, קורסים ייעודים ועוד. ואכן בזכות עניין רב בלימודי מדעי המחשב, תכניות ההשמה השונות והיחידות הטכנולוגיות בצה״ל קיים גידול עדין במספר העובדים בהייטק לאורך השנים ואחוז העובדים בהייטק מתוך סך כח העבודה הוא הגבוה בעולם (בין 10.5 ל- 14 אחוז, תלוי באופן המדידה).
אך לצד הנתונים החיוביים, הגידול בתעשייה המקומית מתרחש בעיקר במרכז ולא כולל את המגזר הערבי ואת האוכלוסיה החרדית. אנחנו עוסקים רבות במגוון העובדים בהייטק הישראלי ובפרק הזה אנחנו מרגישים שנתקלנו בפיצוח מכיוון מפתיע.
היום בהייטק בפקקים מבית סטארטאפ ניישון סנטראל ראיינו את מיכל אופיר, מנכ״לית הילמ״ה – המפעילה מספר תכניות הכשרה לשימוש בטכנולוגיה בכדי לפתור אתגרים חברתיים. לדוגמא, תכנית הכשרה וליווי לבנות ולבני השירות הלאומי במהלכה עוזרים לעמותות בפתרון בעיות באמצעות טכנולוגיה ותכנית דומה המיועדת לחיילים משוחררים.
בהילמ״ה ההשמה היא לא המטרה המרכזית, אלא ייצור פרויקטים טכנולוגיים המועילים לחברה והדגש הזה יוצר פרויקטים מעניינים ודור חדש של יזמים חברתיים טכנולוגיים.